קראתי בעיתון, כלומר בעיתון ברשת, שתם עידן המשרדים. או לפחות
המשרדים כמו שהכרנו אותם עד היום. כאלו שהיינו הולכים אליהם יום יום 5 פעמים
בשבוע. ואפילו אני שזכיתי לעבוד יום בשבוע מהבית בשנים האחרונות, ביליתי 4 ימים
בשבוע במשרד. שזה חיים שלמים.
וזה
מוזר ומרגש להבין שהחיים כמו שהכרנו אותם משתנים לנו מתחת לאף. כבר היה לי הרושם
שהנה החיים חוזרים למסלולם, הכל כתמול שלשום, אבל אולי בעצם לא ממש. אולי הזמני זה
בעצם הקבוע החדש. זה העתיד הנראה לעין כאילו שבכלל אפשר לראות
או לתכנון פה משהו בימים אלה.
הרי
גם אם לא ממש הולכים עם מסכה, היא עלינו, צמודה, ובמקומות הומים, סביר שנשתמש בה,
אם בכלל נסתובב במקומות הומים. הייתי בשוק הכרמל לפני כשבוע, היה מרגש להרגיש אותו
פועם אבל טסתי משם אחרי 15 דקות. הרגיש לי לא הגיוני.
וכן,
כבר פוגשים חברים, ואפילו מקבלים טפיחה על השכם, או אפילו חיבוק, עדיין זה מלווה
במחשבה שכזאת על כמה זה הגיוני או לא הגיוני. עושים חישוב מהיר כזה בראש האם ה value מהחיבוק גדול יותר מהסיכון
להדבק.
וכן
מכניסים אנשים הבייתה אבל חושבים על זה קצת יותר מתמיד.
וכן חוזרים למשרד, כבר ביקרתי בו בשבוע שעבר. הדבר הראשון
שתפס את עיני הייתה עמדת החיטוי בכניסה. ואח"כ המסדרונות הריקים. ומסכים
שעובדים בלי אנשים. והשקט. עצוב. הייתי שם חצי יום וחזרתי הבייתה מהר, לסביבה
הטבעית שלי בימים אלה, כי הרגיש לי מוזר.
ואתמול
שוב הייתי במשרד. הפעם ליום שלם. וקצת היה אחרת. כבר היו יותר אנשים, אבל עדיין
מוזר. מוזר לסדר לו"ז ל Open space מי מגיע באיזה יום. מוזר
לחשוב על איך נאכל צהריים עם מי ואם בעמדה או במסעדה. מוזר לחשוב כמה מסוכן או לא
מסוכן פשוט לעשות משהו שהיה לנו כ"כ טבעי כמו ללכת למשרד..
ובכלל
נראה שההליכה למשרד תהיה מכוונת מטרה – ניצול זמן ה face2face לפגישות משמעותיות, ל Brainstorming ו… לראות מה שלום הבן אדם שאתה עובד איתו, ופחות ללכת
למשרד כל בוקר כי כך פשוט למדנו שעושים.
האמת,
בינתיים, הסידור החדש הזה של עבודה מהבית, במרבית השבוע, בטרנינג, הוא לא רע בכלל
בשבילי, אפילו די נחמד 😊🤫
אהבתי ❤️
מקסים! באמת מחשבות שמאפיינות עוד רבים בתקופה זו…
מקסים! באמת מחשבות שמאפיינות עוד רבים בתקופה זו…